בתעשייה הארגונית הנוכחית, השימוש במחשוב ענן הפך לנורמה שלא נאמרה. כמעט כולם שמעו עליו, והיתרונות שלו מרחיקי לכת ורבים – חוסך בעלויות, מגדיל את היעילות, מסייע בביצוע עבודה מהר יותר וכו’. במחקרי שוק שונים שנערכו לאורך זמן, התוצאות הראו כי מגמה זו של שימוש ב- מחשוב ענן על ידי עסקים ובתי טכנולוגיה צפוי לגדול בשנים הקרובות.

עד כה, חלו כמה שינויים ראויים לציון בתחום מחשוב הענן, ויהיה חשוב לעסקים להסתכל עליהם כשהם משקיעים מזמנם והונם במחשוב ענן-

מחשוב קוונטי-

מחשוב קוונטי מתורגם, פשוטו כמשמעו, למשימות שפעם נמשכו שעות ייקח כעת פחות זמן אקספוננציאלית, שניות ליתר דיוק. המשמעות היא שמחשבים ושרתים יעבדו כעת מידע הרבה יותר מהר מהרגיל, ויגדילו את מהירות הרשת בזמן הקרוב. צריך לזכור שלרשתות של היום יש מחשוב ענן בבסיסן, מה שאומר ששינויים טכנולוגיים מהותיים צפויים לקרות במחשוב ענן עקב התפתחות המחשוב הקוונטי.

שימוש בבלוקצ’יין

הטכנולוגיה של בלוקצ’יין הובילה לפיתוח מערכות רשת מהירות יותר. עסקים רבים, במיוחד מעצמות טכנולוגיה פיננסית, הגדילו את השימוש בבלוקצ’יין בניתוח שלהם של מטבעות קריפטוגרפיים ואימותו. בלב כל זה עומד מחשוב ענן, שיש לו פוטנציאל לארח מסחר קריפטו, הנפקות מטבעות ראשוניות בין היתר.

הגדלת הידע הדיגיטלי-

ככל שכוח העבודה החדש יותר נכנס לעבודות עם הזמן, אנו מגלים שהם בקיאים הרבה יותר בהתקדמות הטכנולוגית של הטכנולוגיות החדשות יותר, במיוחד מחשוב ענן. בכך, חברות יראו שיש להן שני סוגים של עובדים – המתקדמים מבחינה טכנולוגית ואלה שאינם מתקדמים כל כך מבחינה טכנולוגית. חברות יצטרכו לערוך תוכניות הכשרה שונות וחניכים כדי לשמור על מודעות דיגיטלית של הדור המבוגר.

ניידות עובדים-

מתוך מתאמים מהידע הדיגיטלי הגובר בקרב העובדים, מגמה מדביקה בקרוב את העובדים החדשים, שכל עניינו הניידות של העובדים ועבודתם. עם מחשוב ענן, עובדים לא צריכים להיות נוכחים במשרדים ובתאים שלהם בכל פעם שהם עובדים. הם יכולים לעבוד מכל מקום, מכל מכשיר ולבצע את העבודה. כל חברה שלא תציע להם ניידות לא תישא עובדים נאמנים.

מחשוב קצה-

מחשוב קצה פירושו ‘קירוב המחשוב למקור הנתונים’. בשל כך, התקשורת בין הרשת למקור הנתונים ממוזערת באופן משמעותי, מה שמגדיל את מהירות החישוב ומפחית את העלויות באופן משמעותי. איך זה קורה? עם יכול מחשוב. סוג זה של טכנולוגיה נמצא בשימוש במכשירים מודרניים כמו מקררים חכמים, רמקולים חכמים, מכוניות וכו’ וזה אפשרי רק בגלל מחשוב ענן.

AI (בינה מלאכותית): ההמצאה פורצת הדרך החדשה-

בינה מלאכותית נחשבת לעתיד האוטומציה הדיגיטלית. מתקני האוטומציה שהיא מציעה לחברות הפתיעו אפילו את האנשים האופטימיים ביותר, ואפילו עם הביקורות שלו, אנשים התחילו להבין עד כמה AI יכול להיות שימושי. עם AI, צפוי שנראה עלייה במכשירים המשתמשים במחשוב קצה, כלומר הבסיס שלו נמצא במחשוב ענן בלבד. בינה מלאכותית היא משהו שכל עסק צריך לשים לב אליו.

מחשוב ללא שרת-

זהו מודל מחשוב ענן חדש שפותח בו מערכת עורפית דינמית עוזרת לך להגדיל ולמטה את השימוש שלך בהתאם לשימוש באפליקציה או בשירות שלך במקום להשתמש בשרתים שנקבעו מראש. טכנולוגיה זו נחשבת גם לטכנולוגיה עתידנית, כאשר אנשים כמו מנכ”ל מיקרוסופט, Satya Nadella, תומכים בה. לאט לאט, תראה ספקי שירותי מחשוב ללא שרתים בקוד פתוח צומחים, ובכך מצמצמים את הצורך בספקי שרתים שעימם אתה צריך לנעול את השירותים שלהם.

מערכת אקולוגית של מרכז הנתונים-

שילוב הכוח של למידת מכונה, מחשוב ענן ועיבוד נתונים עם מחשוב קוונטי, נראה שתוכנה תהפוך בקרוב לשירות ולא למצרך מבוסס מנוי שישמש בקלות חברות ובתי עסקים בעזרתם החדשים שפותחו. טכנולוגיות. כך, זמן סיום פרויקט יקטן, עלויות יקוצצו ונראה הפחתה בתהליכים מיותרים. אפשר היה לראות שהאופן שבו הנתונים נראים היום יחול מהפכה, עם טכנולוגיית מחשוב ענן בבסיסה.

לסיכום, ההתקדמות הנוכחית במחשוב ענן היא רק הצצה למה שעומד לבוא. זה רק בסיס. בראש ובראשונה, אלו יהיו חידושים וטכנולוגיות חדשות רבות שיהיו שם כדי לחולל מהפכה בדרך שבה אנחנו עושים את כל מה שאנחנו עושים.

I know that I know nothing – ipse se nihil scire id unum sciat

He himself thinks he knows one thing, that he knows nothing (Socrates)

Education is learning what you didn’t even know that you didn’t know

The word education is derived from the Latin term ‘Educatum’, which means the act of teaching or training or to lead out. In a wider context, however, it penetrates and influences almost every aspect of our lives, from birth onwards. Education affects what kind of people we and our families will become.

Education is everywhere and it is supposed to be available for everybody. We can read, hear and see education and its diverse multi-cultural and multi-media implications and implementations in books, theatres, films and advertisements, as well as in kindergarten, schools, and universities, at work, all over the Internet and in all aspects of daily life. Across the world media are saturated with a variety of educational information, research reports and teaching methods.

Our need for education is increasing rapidly. The basic need is significantly enhanced by the advancement of science and technology. In other words, advances in science and technology mean that the workforce needs to be better educated.

Educational systems worldwide are changing in an attempt to meet this demand, supported by governments and private providers.

Meeting the increasing demand for education requires novel methods and sometimes unorthodox approaches to transferring knowledge to the next generation.

The most significant changes in educational systems occurred during the last century although change has been continuous from the very earliest times.

Education, religion and morality are the most significant components of human society. In this work the terms religion refers to all religions, as we will not discuss the differences between Christianity, Judaism, Islam or any other religions; neither will we discuss the influence of specific religions and their associations with particular ethnic groups.

The discussion here focuses on the impact of religion and morality on education and on the relationships among them.

Throughout human history religion has had considerable impact on our way of life and societies throughout the world have benefited from education and knowledge.

Religious leaders are concerned about the increase in secular scientific education as they believe it may have a negative impact on religious faith. This concern is corroborated by social scientists who argue that educational and scientific advancement can lead to reduction or even loss of religious faith.

My observations indicate that there is a clear asymmetry between biblical literalism and secular education. A biblically literate qualified person will not be as open to carrying out or accepting the findings of secular scientific research as his or her counterpart. In other words, a scientifically literate individual will be more open to, and accepting of biblical studies than a biblically literate person would be with respect to scientific knowledge and research.

This asymmetry is obvious in many mixed societies, such as Israel. This observation also suggests that a person who has had a secular education is more inclined to absorb biblical influences than the biblically literate person to absorb secular influences.

We face several problems when we investigate religion and morality, especially when dealing with the claim that there is a conflict between the two. It is sometimes claimed that morality is embedded in religion, or that religion is moral, but a moral education does not have to be a religious one.

There are, of course, obvious differences between religion and morality, especially with respect to their objectives and aims. The purpose of moral education in schools is to nurture virtue and to start a cultural conversation about certain moral issues, which are part of our traditions.

In modern times education has become dependent on economic and technological developments.

However the essence and the meaning of life come from morality and religion rather than materialism.

Religious leaders argue that without a religious component to education we might lose our ability to discuss virtue, love, self-sacrifice, community duties and justice. The absence of religion from educational curricula is generating hostility amongst religious groups and may come to divide communities and start unnecessary cultural wars.

Atheism asserts that there is no link between morality and religious behaviour and that we should therefore teach about morality without reference to religion. Religious groups demonstrate by their practices the falseness of the claim that morality is independent of religion and therefore there is no need to distinguish between them. By practicing the religious beliefs, there are many psychological influences in the morality arena. In other words, endorsement of religious beliefs entails a specific perspective on morality.

After my family immigrated to Israel from Hungary I attended the religious school at the Orthodox Chasidic quarter of Bnei-Brak called Wischnitz. It was a small village named after Wischnitza, a town in the Ukraine. The teacher, who was also the Rabbi complained to my father that I was disturbing the peace by constantly asking questions. I couldn’t accept the Rabbi quoting from the Bible, “Naaseh V’Nishma”, which means “first we’ll do and then we’ll hear and understand” or, in plain English,

“Just do what I tell you to do, explanation will follow”… I wanted the explanation first…

History clearly demonstrates that there is a compulsion to bring religion and morality or the lack of it into politics and that this makes for a dangerous combination. One of the reasons for involving God in fights, conflicts and wars is to unite as many active and non-active believers behind one’s cause, whatever that may be.

Let us illustrate this with a small-scale example. Assume that in a small village somewhere people have blond, black, red or white hair. The four hair colours are distributed evenly among the people of the village. The blonds don’t like the blacks. The blacks don’t like the whites and nobody likes the reds, so there is complete harmony…

The only thing that unites the blacks, reds and whites is their religion; they believe in EGO God Almighty, whereas the blonds consider AGO as God. The villagers built two houses to worship these two gods.

All the villagers have small farms on the same tract of land drawing from the same source of water. The blond men are more creative and invest their knowledge, money and energy in their farms, working day and night with their spouses in the fields. The rest of the village men are lazy, smoking pipes and playing cards; only black, red and white women work in the fields.

One day two neighbours, a blond and a black have a dispute over garden pests.

It is nothing serious and it should be resolved quickly and amicably, but it escalates into a big fight involving some of the protagonists’ neighbours.

The reds and the whites just smile, as they are not involved in the conflict and don’t like either the blacks or the blonds.

The case is eventually brought to court and a jury composed of equal numbers of blonds, blacks, whites and reds is selected. During trial the blond farmer claims that snakes, scorpions and other pests from his black neighbour’s farm are destroying his garden, getting into his house and endangering his children. He says that he has several times asked his black neighbour to deal with the problem but that his neighbour just ignored him. To prevent the problem getting worse the blond farmer built a fence. Now his black neighbour is suing and asking that he be ordered to take the fence down as it disturbs the neighbour’s view and stops the neighbour walking through his yard as he was won’t to do.

It becomes obvious that the judge and the jury are going to support the blond farmer’s case and so the black farmer plays his last card. He claims that he has been unable to worship EGO because of the fence. He also claims that the blond farmer not only doesn’t believe in EGO, but has also been cursing almighty God and that if all the blonds were to build fences this would make it difficult for anyone to worship EGO. Religion unites the majority of the jury against the blond and he loses the case.

As long as the case was a local dispute between neighbours about responsible farming, it could be resolved by the parties directly involved. However when it became a religious issue, it involved and united villagers behind their respective faiths. They were prepared to do a lot to achieve their goals, especially if their actions were supported by their religious leaders.

I had a religious and conservative education, and later a scientific and secular education and this has led me to believe that moral education must be separated from religious education if it is to be rational, independent and free.

Religion and morality should be taught in an agreed and appropriate manner if societies are to be healthy, strong and harmonious.

The signing of the Magna Carta (Great Charter) on June 15th 1215 was an important education-related event. The charter was agreed between King John of England and a group of rebel barons as part of peace negotiations. It guaranteed that the rebel barons would not face imprisonment, promised them justice and exemption from certain taxes and payments levied by the crown.

The parties did not honour their respective commitments and later the charter was annulled by Pope Innocent III, leading to the First Barons’ War.

It is interesting to note that the mistrust between the parties was such that the barons insisted that the agreement should be written. They realised that oral promises would not hold.

These events took place at a time when the vast majority of the population was illiterate. The production of such a detailed written chart was therefore a significant achievement.

Magna Carta, which was a political agreement, has become an international symbol of freedom. Its consequences can be seen in later English history, the history of the United States, and the modern world. It has been researched, quoted and used by lawyers and historians ever since it was written. Magna Carta was an influence on the American colonists and the American Constitution which was written in 1787 and became the supreme law of the United States.

Analysis of the foundations of American colonial education in the seventeenth century makes it clear that the education system was significantly influenced by European teachers and intellectuals. This is not surprising as the early colonisation of America was mainly by Europeans. They believed that the primary goal of education was to save souls and so most education was based on the scriptures. The first schools to be established followed the Puritan tradition. Some groups of European immigrants tried to maintain their religious beliefs, morals and even their original language.

Teaching was informal and performed within the family circle, usually from books and publications with basic references from the Bible.

The change from theoretical to practical and more up-to-date education began during industrialisation in the nineteenth century.

It was illegal to educate slaves, but although this law was applied more strictly in the South it was not universally adhered to.

Most schools were for boys only and girls were educated at home or in all-girls schools where they learned domestic skills such as sewing and cooking.

If one could read one could be a teacher. Teachers were using the Old and the New Testaments and students were required to memorise as much as possible. Bible knowledge was the measure of success.

Teachers were responsible for inflicting harsh corporal punishments on all those who couldn’t follow their instructions.

At about the middle of the nineteenth century education was enhanced by use of dictionaries and limited maps of world geography. The curriculum was extended to include certain patriotic and moral subjects in order to unite students behind American nationalism and instill in them a shared set of virtues.

Two hundred years later there were significant evolutions and revolutions in the education systems of the USA.

A lot has been done to improve the USA education but a lot remains to be done. The graduation rate should be higher, particularly among Black and Hispanic students. The number of dropouts is too high and at present too many students fail to graduate on time. Teachers should be more highly qualified and should be paid more to attract and retain better quality teachers into the profession.

This is very important as the quality of teaching is one of the main determinants of educational success.

In general, high schools should be responsible for educating and preparing students for after graduation studies. This phase of education is critical to students’ futures and to the future of the nation.

Civic education is essential if future generations are to understand, be familiar with and cherish democratic values.

The last decade has seen the advent of the Internet, social networks and other technological innovations and a decaying of our morality. Materialism is the new religion and the aim of education has become the generation of financial wealth. This has resulted in certain professions being neglected in favour of others. Subjects such as law and certain technologies are now favoured over social and moral studies.

We cannot distinguish between money and education. Most of us seek to acquire an education in order to earn more money, which will enable us to have a better life. This is the logic which governs basic and intermediate levels of education; however a lot of money is required to access higher education at famous, affluent universities and institutes.

This is one of the reasons for the polarisation of societies, the process by which the rich become richer and the poor become poorer.

The rich and famous are heroes and role models, to be followed and envied; at least that used to be the case, today things are changing.

Television, reality shows and advertisements are shaping the minds of our young children. The distance between parents and children and parental supervision has changed as well. The increasing availability of previously censored material such as pornography has a negative effect on our children’s development and their understanding of right and wrong.

Certain forms of education or lack of education have a devastating effect on our society. Analysis of the origins and causes of violence, terror, robbery, murder and other crimes indicates that bad education, lack of education and ignorance are major factors.

The porn industry requires ever-changing faces and employs or rather exploits many young girls, mainly aged 18-21 years or younger. These girls come from middle or lower class families living in small towns and villages; some of them have been abused by family members or neighbours, some are runaways and never finished school. Most of them spend only a very short period of time in the porn industry, but that short period changes the rest of their life for the worse.

The economic law that where there is a demand there will be a supply suggests that there will be an endless supply of young girls coming to work in the industry.

Legislation will not eliminate this industry, but with the help of parents and schools it can reduce its size and power.

Most social studies put the blame and the responsibility for those girls’ exploitation mainly on their parents. Involved parents, especially a strong father, are very important to prevent those girls to leave home. Parents should enforce appropriate rules and create an environment where certain behaviours are not tolerated. In educating the next generation we, as parents, must set the rules in order to preserve our beliefs and morality.

It is acceptable and even predictable that we will have questions about everything we encounter in our earthly life. The love of wisdom or philosophy leads us to philosophise about our way of life, the many problems we encounter, our values, our existence and our possible future.

The future is unpredictable; however, it is possible to guess at likely developments in the educational area. The application of technology to educational processes and models has the potential to revolutionise current educational methods.

Implanted and wearable devices are another exciting application of technology. In the future, at a higher level of the scientific applications in education we may see nano-robots acting as teachers in higher education.

Developments in genetic engineering may enable certain educational capabilities and maybe even knowledge to be embedded or engineered at gene level so that the individual is guaranteed to be smart or intelligent.

At present we can only imagine what such technological developments would do to global educational systems and teaching methods.

Unfortunately, when evil and ignorance meet we have what I call a social bomb. The nineteenth century German philosopher Friedrich Nietzsche believed that evil had a negative effect on human behaviour. Evil is promoting those humans that are weak in spirit and it will suppress the strong ones. He claimed that evil arose out of the negative emotions of hate, jealousy and envy. Ignorance is often used as an excuse for evil deeds or behaviour which causes harm without justification. This excuse depends on the assumption that we are not responsible for our ignorance. Some would argue that evil is actually ignorance that is generated as a result of self-deception.

I would argue that the only way to reduce threat posed by this ‘social bomb’ is to educate people in order to reduce ignorance and self-deception.

I am worried about the next generation. Society must tackle the extreme inequalities between the rich and the poor, the educated and the uneducated and the increase in racism.

Children of affluent or upper-middle class families do not have the necessary and expected motivation to learn. Sometimes they display a reckless disregard for education whilst also neglecting their physical appearance and health. Increasing consumption of junk food and lack of physical exercise will lead to significant health problems in the future. We are already seeing rises in obesity, use of alcohol and drugs and other health problems in young people. These and related consumption behaviours will have an impact on global warming and the extent to which the earth is subject to a greenhouse effect. We must educate the next generation so that they have the multidisciplinary understanding needed to save our planet, earth, which is essential to our future survival.

We also have to improve our interpersonal relationships and accept the different and the unusual. Respect and tolerate all humans and living creatures: Love Thy Neighbour.

העולם עבר מהעידן התעשייתי לעידן המידע. העולם כולו תלוי כעת במידע, חינוך כמכון אינו חריג לעובדה המסוימת הזו. העולם חווה מהפכת מידע, שילוב של גידול מאסיבי במלאי המידע העולמי ופיתוח טכני של אמצעי עיבוד והעברת מידע

מחשבים נמצאים במרכז טכנולוגיית המידע. מידע הוא מה שמחשבים מעבדים, משדרים ומאחסנים. אנו משתמשים במחשבים כדי ליצור, לתפעל ולנהל מידע מהר ובקלות רבה יותר מאשר בכל מערכת שהוכנה בעבר. אז, טוב יותר להבין מחשבים ומה הם יכולים ומה הם לא יכולים לעשות זאת, כך יהיה לך יותר כוח להפעיל מידע עבורך. ידע הוא כוח!

אבל טכנולוגיית המידע אינה מערבת רק מחשבים. זה כולל גם את האופן שבו טכנולוגיות מחשב ותקשורת משולבות, התוצאה היא “טכנולוגיית מידע” – INFOTECH – טכנולוגיה הממזגת מחשוב עם קישורי טלקומוניקציה הנושאים נתונים, קול ווידאו. לכן, ישנם שני חלקים לטכנולוגיית המידע – מחשבים ותקשורת.

יתרה מכך, טכנולוגיית מידע (IT) כפי שהיא מוגדרת על ידי מילון לונגמן של האנגלית העכשווית כלימוד או שימוש במעבד אלקטרוני לאחסון מידע והפיכתו לזמין; טכנולוגית מידע. בנוסף, לפני שאני מתקדם בקשר את זה לסוגיית מערכת החינוך הניגרית, אני עדיין צריך לקחת בחשבון את הרעיון השני של טכנולוגיית מידע. הרעיון הזה הוא טכנולוגיית התקשורת.

טכנולוגיית תקשורת:

זוהי הטכנולוגיה המשמשת לתקשורת נתונים (דיגיטליים). תקשורת נתונים, המכונה לעתים קרובות טלקומוניקציה, פירושה העברת נתונים ומידע אלקטרונית מנקודה אחת לאחרת באמצעות מכשירי טלפון, רדיו ומיקרוגל, קרני לייזר, כבלי סיבים אופטיים וחיווט ישיר.

מחשבים יכולים להיות מכונות עצמאיות, לא מחוברות לכל דבר אחר. אם כל מה שאתה עושה הוא עיבוד תמלילים כדי לכתוב עבודת קדנציה; זה יכול להיות בסדר. מרכיב התקשורת של מערכת המחשוב מרחיב מאוד את מגוון המחשבים האישיים. תקשורת נתונים מספקת שירותי עיבוד מידע ברחבי המשרד ברחבי העולם.

שוב; כדי להיות מסוגל להבין את הרעיון של טכנולוגיית מידע, אתה צריך להיות מודע לאופן שבו מחשבים עובדים. ישנם שלושה מושגי מפתח המהווים את הבסיס לתפעול המחשב:

ראשית: מטרת המחשב היא לעבד נתונים למידע. הנתונים מורכבים מהעובדות והנתונים הגולמיים המעובדים למידע, למשל, ההצבעות עבור מועמדים שונים שנבחרו לתפקיד ממשלתי סטודנטים. מידע הוא נתונים שעברו סיכום או מניפולציה אחרת לשימוש בקבלת החלטות, למשל, סך הקולות לכל מועמד, המשמשים להכרעה מי ניצח.

שנית: כדאי לדעת מה ההבדל בין חומרה לתוכנה. החומרה מורכבת מכל המכונות והציוד במערכת ממוחשבת. החומרה כוללת בין היתר את המקלדת, המסך, המדפסת וה”קופסה” – המחשב או מכשיר העיבוד עצמו.

תוכנות, או תוכניות; מורכב מכל ההוראות המספרות למחשב כיצד לבצע משימה. הוראות אלו מגיעות ממפתח תוכנה בצורה (כגון דיסק CD-ROM) שתתקבל על ידי המחשב. דוגמאות שאולי שמעתם עליהן הן Microsoft Windows 98 או Office 2000.

שלישית: ללא קשר לסוג ולגודל, כל המחשבים פועלים באותן פעולות בסיסיות:

(1) קלט,

(2) עיבוד,

(3) אחסון ו

(4) פלט.

סיפורת היא חלק בלתי נפרד מחיי האדם. לאדם יש צורך מובנה בהסחה כדי להתרחק, גם אם לכמה רגעים, מקצב החיים. סיפור סיפורים הייתה אחת הדרכים המוקדמות ביותר להשיג זאת ובמשך הדורות היא גדלה לצורות הבידור המגוונות שיש לנו בעולם של ימינו. הבידור הוא בעצם משני סוגים – אקטיבי ופסיבי. האקטיבי כרוך בהשתתפות פיזית בצורה כזו או אחרת, בעוד הפאסיבי לא. סיפורת היא בעצם בידור פסיבי למרות שהמוח ממלא בה תפקיד חשוב. בדיה תמיד כרוכה בהדמיה בין אם היא סמויה או גלויה. הצורה המוקדמת ביותר של הדמיה גלויה הייתה הצגת דרמות עם התפתחות הציביליזציות. התפתחות הטכנולוגיה הביאה את צורותיה המודרניות – קולנוע וטלוויזיה. הצורה הסמויה היא אינהרנטית לסיפור ולקריאה. זה מאפיין מובנה של המוח האנושי (או אולי כל) שמחשבה תמיד מלווה בדימוי. אז ברגע ששומעים או קוראים סיפור המוח מדמיין את הסצנה ואת הדמויות; תהליך זה נמשך לאורך כל הסיפור ולעתים קרובות גם לאחר סיומו.

בדיה מעצם הגדרתה היא לא אמיתית. כאשר אנו קוראים רומן אנו יודעים שהסיפור והדמויות בו הם רק פרי דמיונו של המחבר. כשאנחנו רואים סרט אנחנו יודעים שהדמויות פשוט ממלאות את חלקיהן ומעמידות פנים שהם מישהו אחר מלבדן. ובכל זאת אנחנו מושפעים רגשית מהפיתולים בסיפור. אנחנו צוחקים איתם, בוכים איתם, ואפילו מרגישים ממורמרים כלפי הרעים. הגיבור או הגיבורה החביבים עשויים להיות נתעבים בחיים האמיתיים והנבל אולי ג’נטלמן מושלם, אבל אנחנו מזהים אותם עם הדמויות שהם מגלמים. למעשה, במשך התקופה הקצרה ההיא, אנו עצמנו מועברים לעולמו הדמיוני של המחבר. באופן מוזר זה קורה גם עם המחבר לפחות לכמה מהם. הוא או היא עוברים את אותם רגשות תוך כדי כתיבה ואולי גם מאוחר יותר.

“הידע מוגבל, הדמיון לא.” אלברט איינשטיין אמר שלמרות שהנוסח של החלק השני אולי היה שונה. איינשטיין, כמו כל אדם אחר, לא היה חסר תקלות. חלק מהשקפותיו שהחזיק בהן עד הסוף התבררו כשגויות אפילו בתחום הפיזיקה. גם בהצהרה הספציפית הזו נראה שיש לו את זה לאחור. הידע עשוי להיות מוגבל במקרה של אינדיבידואל, אך באופן כללי הוא בלתי מוגבל גם אם אנו מחשיבים רק ידע רציונלי תוך השארת בצד טרנסצנדנטי. המדע בפרט הוכיח זאת בכל שלב במהלך התפתחותו. הדמיון נוגע לנפש אינדיבידואלית והוא מוגבל על ידי מספר גורמים בהתאם לנסיבותיו של הפרט. המוח יכול לדמיין רק מה שקשור בדרך כלשהי לדברים שכבר מאוחסנים בו. אדם שמעולם לא היה מחוץ למקום נידח במדבר ולא היה לו מגע עם העולם שבחוץ לא יכול לדמיין איך נראות ערי מטרופולין.

חזרה לסיפורת, דמיונו של המחבר צריך להתבסס גם על חוויותיו הישירות או העקיפות. במובן זה הבדיון מבוסס על המציאות ובמידה זו הוא מייצג רק עוד מימד של המציאות. כאן כמובן אנו נתקלים בבעיה הפילוסופית של המשמעות המדויקת של המציאות. ישנן שתי השקפות הפוכות בתכלית – חומרנית ורוחנית. לפי הראשונים רק דברים שניתן לתפוס דרך החושים שלנו הם אמיתיים, כל השאר לא אמיתי. האחרון טוען שיש רק מציאות אולטימטיבית אחת שממנה יוצא כל מה שאנו תופסים וכל מה שנתפס הוא פשוט אשליה. אנו שוקלים שוב הצהרה של איינשטיין: “המציאות היא רק אשליה, אם כי מתמשכת.” ברור שהוא התכוון למציאות של העולם הפנומנלי. למילה אשליה יכולות להיות קונוטציות שונות אבל באופן כללי זה אומר לתפוס משהו כשונה ממה שהוא. אז קיומו של הדבר הוא תנאי מוקדם לאשליה, זה לא בנייה נפשית. דמיון הוא אך ורק תופעה נפשית ואין לו שום קשר לשום דבר שקיים בפועל. לכן היחס בין בדיה למציאות שונה לחלוטין מזה שבין אשליה למציאות.

במובן פילוסופי ניתן להתייחס לעולם הפנומנלי עצמו כאל בדיה. לזה אולי התכוון שייקספיר כשכתב: “כל העולם הוא במה, וכל הגברים והנשים רק שחקנים”. אנחנו יכולים גם לחשוב על כל דבר ביקום (חלל, זמן, חומר) כשחקנים כי לכל דבר יש את הכניסה והיציאה שלו. אנחנו כמובן נתקלים בבעיה של לציין מה הבמה ומי כתב את התסריט. שייקספיר ככל הנראה האמין באלוהים, בדטרמיניזם קפדני ובמציאות העולם, אז לא הייתה לו בעיה זו. כעת מאמינים בדרך כלל שגם ליקום יש התחלה ויהיה לו סוף. אם היקום הוא גם שחקן, האם יש מספר יקומים או שהוא מגיע לבד לבמה ואז מציג שחקנים אחרים? אבל מה השלב במקרה הזה? הפיזיקה הקוונטית מצביעה על אפשרות אחת. בהיקפים קטנים במיוחד של מרחב וזמן יש חלל קוונטי שהוא לא ממש ריק אלא מלא באנרגיה שהופכת את עצמה כל הזמן לחלקיקים וירטואליים ובחזרה. מה שנשאר לאחר קץ היקום עשוי להיות גרסה אינסופית של הריק הקוונטי הזה המלא באנרגיה שלתוכה כל החומר המיר את עצמו. האנרגיה האוניברסלית הזו היא המקור והרקע לכל דבר.

זו גם לא רק נקודה פילוסופית. אנו מבלים חלק ניכר מחיינו בעולם המדומיין או הבדיוני. אנחנו מהרהרים על הדברים בעתיד וגם מתעכבים על העבר ומדמיינים מה יכול היה להיות. הדמיון לגבי העתיד מבוסס על התקוות והשאיפות שלנו ובמידה מסוימת הוא חיובי במובן זה שאנו בעמדה לעצב את עתידנו אם ננסה באמת ובתמים. אבל הרהור על העבר הוא תרגיל חסר תועלת מכיוון שאנו יודעים בוודאות ש’מה שיכול היה להיות’ הוא פנטזיה בלבד שלא התרחשה מעולם. ובכל זאת הוא משרת את אותה מטרה כמו בדיוני מנקודת מבט של בידור. אנו מבדרים את עצמנו בכך שאנו מדמיינים איך החיים היו נראים, מתוך ידיעה מלאה שאין להם מציאות כלשהי. במובן המטאפורי העבר, לפחות העבר המרוחק, הוא בדיה. במובן מסוים ההיסטוריה עצמה היא פיקציה שכן היא מכילה תמיד את ההטיה הסובייקטיבית של המחבר. מה שאנחנו יודעים על בודהה וישו עכשיו הוא יותר בדיוני מאשר עובדות.

ייתכן שכולנו שחקנים על הבמה העולמית, עדיין נשאלת השאלה מדוע אנו מראים את התגובות הרגשיות להתרחשויות המתוארות בסיפורת, בין אם בהצגה מודפסת או חזותית, בדיוק כמו בחיים האמיתיים? בדיוק כמו חלומות שהדמיון שלנו מוצג לנו על המסך הנפשי כאילו אנחנו צופים בטלוויזיה או בסרטים. ובדיוק כמו בחלומות העולם האמיתי נדחק על ידי העולם הוירטואלי המדומיין למרות שאנחנו ערים לגמרי. לעולם הזה עדיין יש דמיון מושלם לעולם האמיתי וכל מה שקורה בו נראה אמיתי בגלל משהו שמשתנה בכושר הקוגניציה שלנו. אבל המנגנון שמפעיל את התגובות הרגשיות שלנו נשאר ללא שינוי ולכן אנו מגיבים לסיפורת באותו אופן כמו בחיים האמיתיים.

כאן יש לנו דמיון מסוים למציאות המדומה של טכנולוגיית המחשב המודרנית, שהיא סביבה מלאכותית שנוצרה על ידי תוכנה. הוא מוצג לצופה בצורה כזו שהאדם משעה את דפוס האמונה שלו באופן זמני ומקבל אותו כסביבה אמיתית. במובן מסוים זה לא שונה מתופעת ההובלה לעולם הבדיוני המדומיין, אלא שהמחשב שעושה את העבודה נמצא בתודעה ואין לנו שמץ של מושג מהי התוכנה ומי המתכנת.

זה מביא אותנו לסיבת התגובה הרגשית עצמה. בקשר לסיפורת, הרגשות הנפוצים ביותר הם אהבים ודיסלייקים שעלולים להפוך לצורות החזקות יותר של אהבה ושנאה. בחיים האמיתיים אנו אוהבים או שונאים אדם בגלל היקשרות כלשהי דרך קרבה, ידידות, או אפילו דרך ידיעה עקיפה של האדם. אי אפשר לאהוב או לשנוא אדם שלא מכירים בכלל. התקשרות יכולה להיות גם ליצורים חיים אחרים, לדברים חומריים ואפילו לדברים דמיוניים. אנחנו אוהבים או שונאים סיפור או אפילו רעיון. לאדם רגיל אי אפשר לחיות ללא קשר לדברים בעולם. אם מצליחים להיפטר מהיקשרות, מצטרפים לדרגת הנשמות הנאורות שהן אכן נדירות. אנו נושאים את היכולת והרצון שלנו להתקשרות אפילו לתוך העולם הדמיוני של הסיפורת. אנו רואים את הדמויות שאנו מכירים ככל שהסיפור מתקדם, יוצרים את אהבתנו ואי-אהבתינו ומגיבים באותו אופן כמו בחיים האמיתיים, אלא שאיננו יכולים לקיים איתן אינטראקציה פיזית. אבל אנחנו כן מקיימים איתם אינטראקציה במוחנו ובלבבותינו מהמקום שבו מגיעים הרגשות.

העובדה היא שבמובן מסוים החיים עצמם הם בדיה. כמו סיפור יש לו התחלה, סוף והרבה דברים ביניהם. איננו יודעים מי כותב את הסיפורת הזו ולא נדע לעולם. לפיכך יש לנו זיקה מולדת לסיפורת ולא יכולים להתנתק ממנה לחלוטין. ואולי זו הסיבה שבזמן קריאה או צפייה בסיפורת אנו הולכים לאיבוד בתת מודע בארץ הפלאות של הדמיון, אבל במשך אותה תקופה קצרה אנו מתפקדים בדיוק באותו אופן כפי שהיינו מתפקדים בעולם האמיתי של התפיסה שלנו. במובן הזה בדיה היא רק מציאות מומצאת.

בספטמבר, 2011, נראה כי תגלית במאיץ החלקיקים CERN הרסה את יסודות השקפת העולם של אלברט איינשטיין, שקבעה ששום דבר לא יכול לנוע מהר יותר ממהירות האור. בהנחה שזה נכון, אז ההשלכות החברתיות של התגלית הן כה עצומות, שככל שנוכל לתקן מוקדם יותר את הנזק שהאתוס מדעי לא מאוזן גרם לציוויליזציה, כך ייטב. העובדה שמדענים בולטים חזו את התמוטטות זו של השקפת העולם המדעית הקבועה מציעה שנבחן מחדש את חששותיהם שפורסמו בדחיפות.

תפיסת העולם איינשטיין טענה שכל היבט של החשיבה המדעית של המאה ה-20 חייב להיות מנוהל על ידי הבנתו של איינשטיין את החוק השני של התרמודינמיקה. חוק זה תואר על ידי מריה מונטסורי כחוק אנרגיה בצע, האחראי לקריסות כלכליות הרסניות. מונטסורי הייתה רשומה במאה המדע של מגזין TIME כמדענית הגדולה ביותר לשנת 1907. יחד עם עמיתה, הכומר הישועי, טיילהרד דה שרדן, הם שינו את הריבוע E=mc של איינשטיין, על מנת לאזן את הריקבון האטומי האוניברסלי עם אנרגיות יצירתיות תת-אטומיות. התיאוריות שלהם קשורות למחקר על אסתטיקה ואתיקה שנערך במהלך המאה ה-18 על ידי עמנואל קאנט.

האנציקלופדיה של האינטרנט לפילוסופיה מציגה את עמנואל קאנט בתור “אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. תרומתו למטאפיסיקה, אפיסטמולוגיה, אתיקה ואסתטיקה השפיעה עמוקות על כמעט כל תנועה פילוסופית שבאה אחריו”. המונח ‘השפעה’ מרמז על רכישת חוכמה נלמדת מהמסורת האפלטונית הקלאסית של הפילוסופיה היוונית, מתייחס למושג העתיק של חוכמה דרך יופי.

עמנואל קאנט ועמיתו הנס כריסטיאן אורסטד, שגילו את השדה האלקטרומגנטי, חשבו שניתן להפיק טכנולוגיה אתית כזו מהאפלטוני.מדע למטרות אתיות’. בשנת 1786 כתב הנס כריסטיאן אורסטד את המפורסם שלו יסודות מטפיזיים של מדעי הטבע, מבוסס על התיאוריות של עמנואל קאנט. ניתן להסיק שהתפיסה שלהם לגבי טכנולוגיה אתית להפוך את המנוע החשמלי לצעצוע של ילדים, בהשוואה, הייתה קשורה להבנתם את המאפיינים של המטרה האתית האוניברסלית האלקטרומגנטית שלהם.

של קאנט”אתיקה” נחשב הכרחי להשגת שלום תמידי על פני כדור הארץ. רעיון זה הוביל את מונטסורי ודה שרדן לשקול שהתפיסה האלקטרומגנטית הזו נחוצה כדי לפתוח את שערי הזהב לעתיד, עבור כל האנשים בו זמנית, ולא עבור כמה מיוחסים או הגזע הנבחר. זה מצביע על כך שהתפתחה מטרה תודעתית אתית בתוך האוכלוסייה האנושית על פני כדור הארץ. לדוגמה, כדורי קרינה קטלנית נפלטים באופן קבוע מהשמש, המוסטים על ידי השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ כדי להגן על כל החיים על פני כדור הארץ. המדען , מתי פיטקאנן, ציין כי תופעה זו ממלאת את הקריטריונים להיקרא מעשה תודעה. רעיון זה של איזון של אנרגיית החוק השני של ריקבון אוניברסלי על ידי התפתחות התודעה נחשב למובן מאליו על ידי חתן פרס נובל לרפואה לשנת 1937 , Szent-Goergyi. הוא כתב ספר בשם הקופים המטורפים, על המנטליות של מדענים שלא הצליחו להבין שקיימת תופעה זו.

הביולוג המולקולרי, סר CP סנואו, נשא את הרצאת Rede המפורסמת שלו ב-1959 של אוניברסיטת קיימברידג’ בדיוק על אותה השערה, וטען שהציוויליזציה תיהרס אלא אם המדע המודרני יתאחד מחדש עם מדעי החיים של מדעי הרוח היווניים הקלאסיים. המהנדס, באקמינסטר פולר, הדהד את התחושות הללו בספרו, אוטופיה או נשכחות. תפיסת העולם הסינרגטית שלו, שבה האנטרופיה מאוזנת על ידי אנרגיות יצירתיות, הפכה לבסיס של הכימיה האפלטונית-פולרנית המודרנית, שמתהווה כעת כדיסציפלינה מדעית אתית ברחבי העולם.

מאמרי הכפירה שטרם פורסמו של סר אייזק ניוטון התגלו במאה שעברה, והצהירו על אמונתו של ניוטון שקיימת פילוסופיה עמוקה יותר טבעית כדי לאזן את מערכת האנרגיה האנטרופית האוניברסלית. עקרונות הפיזיקה האיזונים של ניוטון היו אלה שקיימו בעבר את המדע האפלטוני האבוד למטרות אתיות. כמה מדענים הכריזו שחשיבה כזו היא עבודתו של מוח משוגע מבחינה פלילית. בתקופת שלטונו של טוני בלייר כראש ממשלת בריטניה, נראה כי מדענים בכירים נרתעו מלדבר על הטכנולוגיות האפשריות הקשורות למאמרי הכפירה של ניוטון. המחקר הרלוונטי של מיליוני דולרים באוניברסיטת קיימברידג’ הגיע לסיומו בפתאומיות ונראה כי מדענים בכירים היו מודאגים מכך שראש הממשלה עובר סוג של המרת דת, כפי שהוכח מאוחר יותר כנכון.

בתוך הדיבורים על מלחמה נגד ציר הרשע, נראה כי מדענים נזהרו מלערער על האמונות הדתיות של ראש ממשלה מלחמתי או עמיתו הדתי הנשיא ג’ורג’ בוש. בתוך הכאוס של השקפת עולם אנטרופית, על שני המנהיגים הייתה מחויבות ברורה להגן על מדינותיהם מפני מצב התפצלות אנטרופית קריטית, שבה ההערכה המסורתית של שמירה על מורל הישרדות עממי הולם, נחשבה לטובת הכלל.

מבחינה היסטורית, בתוך אנטרופית גלובלית טרף טורף מנטליות, יחס הגיוני כזה לאומי

הגנה היא עניין של הישרדות החזקים ביותר. זה עומד בסתירה לאטומיסטית היוונית של המאה ה-3 לפני הספירה מדע של אהבה אוניברסלית. ההיסטוריון הרומי, קיקרו, הבהיר את הנקודה הזו במהלך המאה ה-1 לפני הספירה, כשהזהיר את הממשלה הרומית מפני הפופולריות הגוברת של המדע המסוים הזה ברומא. מאות שנים מאוחר יותר, ג’ורדנו ברונו הרצה על מדע האהבה האוניברסלית באוניברסיטת אוקספורד. עם שובו לרומא הוא נכלא ועונה, ובשנת 1600 נשרף בחיים על ידי הכנסייה בשל כפירה. זה מסביר מדוע ניוטון לא העז לפרסם את עקרונות הפיזיקה המאזנת שלו ומדוע, כאשר הם התגלו, כונו מאמרי כפירה.

מדעי החיים האתיים האפלטוניים הקדומים קשרו בבירור את המנטליות האנטרופית של טורף-טרף עם הופעת התכונות הרעות של חומר לא מעוצב בתוך האטום הפיזי. איום הקרינה הגרעינית הזה מהדהד את האובססיה הנוכחית שלנו לכימיה לא מאוזנת המבוססת על ההיגיון של ריקבון אטומי אוניברסלי. העובדה שמספר רב של יפנים חווים כעת את ההשפעות השליליות של האצה בזמן שלום של ריקבון אטומי, מראה שעלינו להתקדם מהשלב הביולוגי של טורף-טרף של הקיום, לרמה של דו-קיום גלובלי הרמוני.

צ’ארלס דרווין שם דגש על התנהגות הטורף-טרף כדי לתת אמון להישרדותו האנטרופית של התיאוריות החזקות ביותר. לעומת זאת, הביולוג הקוונטי, ד”ר ברוס ליפטון, הסביר שהתא משתמש בשיתוף פעולה במקום בתחרות על עתידו של האורגניזם המארח בתוך סביבה מורכבת יותר ויותר משתנה. השימוש הנוכחי בחוק ההלכה האנטרופית, האסתטית, הקאנטיאני, כדי לשמור על צמיחה ופיתוח כלכליים תמידיים, הוא בלתי אפשרי. בתוך מערכת אנטרופית אוניברסלית סגורה, לא ניתן לקיים צמיחה כלכלית מתמדת, והחתירה למטרה כזו יכולה רק להאיץ את הכאוס העולמי הכלכלי.

ששת החיבורים זכאים ה מנהל הבריאה והמשבר העולמי המואץ, שנכתב על ידי האסטרופיזיקאי מקס פלאנק, פיטר קפקא, בשנים 1976-1994, חזה את הקריסה הכלכלית העולמית הנוכחית. הוא האשים את המצב המכוער הזה במעשים של מדענים, טכנולוגים ופוליטיקאים שנקלעו לתפיסת עולם אנטרופית הנשלטת על ידי החוק השני של התרמודינמיקה. בעמוד 40 הוא מתייחס לחוק השני כאל דיבולי, הקשור לאלי ההרס הפגניים העתיקים. הכותרת לפרק 4 אומרת, חוסר התועלת של החוק השניוזה רחוק מאוד מסר את’ור אדינגטון שמתייחס אליו כחוק המטפיזי העליון של היקום כולו, או שאיינשטיין מכנה אותו חוק הבכורה של כל המדע.

בספר המקוון שלה, A Fuller Equation – הגיאומטריה הסינרגטית של R Buckminster Fuller, פרופסור נוברטיס מאוניברסיטת הרווארד איימי אדמונדסון, בעמוד 36, מסבירה שפולר שאב את התיאוריות שלו מהכתבים המתמטיים של אפלטון. פולר, בספרו, אוטופיה או נשכחות, גם מזהיר שהמדע האנטרופי הלא מאוזן שלנו מביא את הציוויליזציה לנקודת קריסה. אדמונדסון כתב, כי מעט מאוד אנשים יודעים על מסעו של פולר מבתי הספר המסתורין הבבליים והמצריים הקדומים ועד לערש המדע המערבי ביוון העתיקה. היא יעצה לקורא ליהנות מההרפתקה הגדולה של פולר עם מתמטיקה עתיקה. הכימיה האפלטונית-פולרנית שנגזרת ממסע זה באה לידי ביטוי בפיזיקה שנגזרה על ידי הפיזיקאי, פול לוויולט, שחקר גם את תורתם של אסכולות מסתורין עתיקות.

לוויולט בחנה את הוראת המסתורין על מנת להסביר על מושגים עתיקים בנוגע לפיזיקה האיזון של הבריאה. המרק הקדמוני שלו של אנרגיות גל כימיות ומכאניות היה קיים במה ש אייזק ניוטון כינה האתר. מהאתר הזה יצאו השרטוטים התת-אטומיים ליצירת עולם החומר, המסבירים היבטים של היקום ההולוגרפי של הפיזיקאי דיוויד בוהם. לוויולט משייך את האל המצרי המרושע, סט, לחוק השני של התרמודינמיקה, שכן פיטר קפקא קישר את אותו חוק הפיזיקה עם אל הכאוס של אפלטון, דיאבלוס.

נראה שהידע של לה ויולט על מדע האהבה האוניברסלית הופך לאפשרי מבחינה פרגמטית כאשר האנטרופיה מגיעה לשלב קריטי, שיכול להפעיל את פרדיגמת הטורף-טרף לעידן יצירתי חדש של אבולוציה. נראה שהפיזיקה שלו מתקשרת עם הכימיה האפלטונית-פולרנית כדי לחשוף את הפוטנציאל של עיקרון מארגן עצמי בטבע, אוהד לרעיון של הפקת טכנולוגיות חדשות מהמדע העתיק למטרות אתיות. הוא משתמש בלהבת נרות כדוגמה לסדר המייצר מערכת אנרגיה פתוחה, בניגוד להבנה הכללית של החוק השני של התרמודינמיקה. תגלית דרמטית לאחרונה על להבת נרות על ידי ד”ר ווזונג ג’ואו מאוניברסיטת סנט אנדרוס, סקוטלנד, מראה שתיאוריות הפיזיקה של לוויולט עומדות בבסיס עולם חדש ורלוונטי למציאות הרוחנית האפלטונית. כאשר נר שורף הלהבה שלו מייצר מיליוני ננו-יהלומים (מדע הרפואה כבר יוצר ננו-יהלומים כאלה לשימוש במחקר רפואי תאי).

הגילוי של מולקולת הרגש על ידי ד”ר קנדיס פרט ב-1972 גילה שהיא התפתחה כביטוי פרקטלי אינסופי בתוך מערכת האנרגיה ההולוגרפית האוניברסלית. זה לבדו מאתגר את תקפות השקפת העולם האנטרופית של איינשטיין, מכיוון שהחוק השני של התרמודינמיקה אוסר על החיים להיות חלק מתהליך כזה. חוק מוות בחום זה דורש את מותם של כל החיים. תפקיד נוסף של מולקולת הרגש הוא יצירת הנוזלים האנדוקריניים לשמירה על בריאות התא בסביבה הולוגרפית המתפתחת כל הזמן. הפיזיקה והכימיה האפלטונית-פולרנית של לוויולט, הפועלות כדי לאזן ריקבון אנטרופי, מספקות את התוכנית הדרושה כדי לאפשר את מימוש 15 היעדים של פרויקט המילניום של האומות המאוחדות לשיפור המצב האנושי העולמי.

מרוץ החימוש המתמשך של טורף-טרף, המאיים כיום על האנושות העולמית, יכול להיחשב כעת כשייך לתפיסת המדע של אתמול. מתקיימת טכנולוגיה של מדעי הרפואה, שבה הנאמנות לאלים פגאניים המקיימים את שבועת היפוקרטס כבר עברה מודרניזציה נאותה כדי לשמור על האתוס האתי המקורי שלה. מדע רפואה שקוף, שלא ייפגע בצורה ‘פרגמטית’ על ידי תפיסת העשירים על חשבון העניים. חוק משפט מוסרי אנטרופי, המבוסס על אסתטיקה קנטיאנית יכול כעת להשתדרג לאמץ אתיקה קנטיאנית במקום זאת. אז העולם יבין שהאתיקה אינה עוסקת בשימוש במדע, אלא היא נכס מארגן עצמי הקשור לתודעה אבולוציונית.

© פרופסור רוברט פופ.

עוד בשנות ה-90, קבוצה של מהנדסים גרמנים הרכיבה את רשת מחשוב הרשת הראשונה בעולם עם למעלה מ-100 מחשבים הפועלים על הגרסה הראשונה של מערכת ההפעלה לינוקס. זו הייתה הצלחה גדולה וכולם קראו לזה שחר של טכנולוגיה חדשה שתשנה את עולם המחשוב לנצח.

מה שהמהנדסים האלה לא הבינו זה איך מנועי מסד נתונים עבדו באותה תקופה וכיצד הם בעצם קבעו את המגמות לפיתוח חומרה. מנועי מסד הנתונים קראו למערכות Massive Parallel Processing (MPP) שהציעו עשרות מעבדים בפלטפורמת שרת אחת. בדיוק כשחשבנו שהמיינפריים מת – עם מחשוב גריד, היינו עדים להולדת המיינפריים של המערכות הפתוחות.

כדי לקזז את מערכות ה-MPP הללו, אדריכלי תוכנה יצרו שכבת תווך כדי להתרחק מהמפלצות הללו. עכשיו יש לנו את מערכות MPP האלה במרכז היקום וכל שרתי התווך האלה רוקדים סביבם.

במשך שנים רבות מילאו חברות את מרכזי הנתונים שלהן במאות שרתי תווך ובעשרות מערכות MPP. הקירור וספקי הכוח פעלו בשיאם ומנהלי מרכז הנתונים לא ידעו כיצד לתמוך בעודף החומרה הזה בעתיד.

זה הפך למקום הולדתו של וירטואליזציה של שרתים. תוך מספר שנים, וירטואליזציה של שרתים הפכה למוקד העיקרי של כל חברה המחפשת חיסכון בתשתית. איחוד שרתי תווך היה משימה קלה וסיפור הצלחה עצום שחלקו בגאווה מנהלי הפרויקט.

אבל תחום אחד לא הצליח כל כך באיחוד החומרה. מערכות MPP לא נעלמו בשקט. התברר שמערכות מסדי הנתונים היו יותר מדי להתמודד עם טירוף הווירטואליזציה של השרת. כן, נעשו אינספור מאמצים להעביר את מסדי הנתונים מהמפלצות הללו, אבל העולם הווירטואלי לא יכול היה לספק את הביצועים הדרושים כדי לתמוך במסדי הנתונים.

זוכרים את סיפור מחשוב הרשת שלנו? החזון של שיתוף צבא של מחשבים קטנים כדי לייצר את אותו כוח מחשוב כמו מערכות MPP המסיביות נראה אבוד לנצח. עד שהאמת המכוערת על מערכות MPP הפכה ברורה. הפעלת מערכות MPP ענקיות אינן רק עתירות אנרגיה, אלא שעלויות התחזוקה הנלוות הן גם מכבידות. רכישת מערכת MPP חלופית הייתה האפשרות היחידה. עם זאת, הוצאת הכסף הלכה והצטמצמה במהלך השנים האחרונות. כל זה הפך ל-Catch-22. היית צריך להוציא יותר כדי להגדיל את העלויות שלך!

ספקי מסדי נתונים להצלה: נראה כי טכנולוגיית מסדי הנתונים ברשת היא הדרך לצאת מתחת למשקל העצום של מערכות MPP אלו. קח כמה שרתים בעלי עוצמה כפולה או ארבע ליבות בעלות נמוכה ופזר את עומס העבודה על מספר שרתים. לא רק שאתה מקבל זמינות גבוהה מיידית, אלא שאתה מקבל מדרגיות נוספת מעבר למגבלות הפיזיות של פלטפורמת MPP שלך. ישנן שתי מתודולוגיות עיקריות בהשגת מסדי נתונים ברשת; שיתף הכל ולא שיתף כלום.

קטגוריית הכל המשותף נשלטת על ידי Oracle ו-Sybase. שתי המערכות מסוגלות לבצע כשל מיידי בתהליכי מסד נתונים אם שרת משתתף אחד יפול, כלומר. זמינות גבוהה. ושניהם יכולים להגדיל באופן דינמי את כוח המעבד שלהם על ידי הוספת שרתים נוספים לרשת, ושתי המערכות יכולות לאזן את עומס העבודה בין כל השרתים המשתתפים. Oracle RAC ו-Sybase ASE-Cluster Edition הן המערכות המתוחכמות ביותר הקיימות כיום. אם אתה רוצה לסחוט את המקסימום מהחומרה הקיימת שלך או אם אתה מבקש להחליף מפלצות MPP הזוללות אנרגיה ואוכלות דמי תחזוקה, שני מסדי הנתונים האלה הם כלי הנשק המועדפים.

המתודולוגיה השנייה אינה משותפת כלום. Microsoft SQL Server 2008 Federation Data Store מייצג את המוביל בקטגוריה זו. בניגוד לטכנולוגיית הכל משותף, לגישת הכלום המשותף יש הבחנה ברורה בין נתונים מקומיים וגלובליים. גישת פדרציית הנתונים מאפשרת שילוב נתונים המאוחסנים באופן מקומי במספר מסדי נתונים בודדים. הוא פועל כצבר של מסדי נתונים מרובים. זה לא מתוחכם כמו גישת הכל משותף, אבל זה עושה את העבודה גם כן.

יש מתמודד שלישי, Sybase IQ Multiplex. מערכת זו משתמשת בגישה היברידית, נתונים משותפים, אך ללא מטמון משותף. זה מאוד ייחודי ולאף ספק מסד נתונים אחר אין דבר כזה. Sybase IQ הוא מנוע מחסני הנתונים של Sybase. מסד נתונים של עמודות וקטור שקבע שיאי ביצועים חדשים על ידי קיום צומת כותב ייחודי אחד באשכול ומספר כמעט בלתי מוגבל של צמתי קורא. אבל יש זהירות: לעולם אל תנסה להפעיל יישום OLTP במערכת זו. מערכת זו בנויה לאחסון נתונים ודיווח אנליטי מאסיבי, התאמה מושלמת לכלי BI רעבים לנתונים.

ישנם כמה ספקי מסדי נתונים אחרים המציעים טכנולוגיית מסד נתונים גריד בטעם מסוים. מאמר זה לא נועד ליצור ניתוח תחרותי בין כל המערכות הללו, אלא נקודת התחלה להפעיל את הדמיון שלך. השורה התחתונה היא ששמירה על אנרגיה הופכת חשובה יותר ויותר וספקי תוכנה מספקים פתרונות למקסום חומרה זולה וצורכת אנרגיה נמוכה. העתיד שייך למאגרי מידע ברשת.

התקדמות המחשוב וטכנולוגיית המידע משנות את הדרך שבה אנשים נפגשים ומתקשרים. אנשים יכולים להיפגש, לדבר ולעבוד יחד מחוץ לחללי ישיבות ומשרדים מסורתיים. למשל, עם הכנסת תוכנה שנועדה לעזור לאנשים לקבוע פגישות ולהקל על תהליכי החלטות או למידה, מחלישה את האילוצים הגיאוגרפיים ומשנה את הדינמיקה של התקשורת הבין אישית. טכנולוגיית המידע גם משפיעה באופן דרמטי על האופן שבו אנשים מלמדים ולומדים.

כאשר טכנולוגיות מידע חדשות חודרות למקומות עבודה, לבית ולכיתות, המחקר על קבלת המשתמשים של טכנולוגיות חדשות החל לקבל תשומת לב רבה מאנשי מקצוע כמו גם מחוקרים אקדמיים. מפתחים ותעשיות תוכנה מתחילים להבין שחוסר קבלת הטכנולוגיה של המשתמש יכול להוביל לאובדן כסף ומשאבים.

בלימוד קבלת המשתמשים והשימוש בטכנולוגיה, ה-TAM הוא אחד הדגמים המצוטטים ביותר. מודל קבלת הטכנולוגיה (TAM) פותח על ידי דייוויס כדי להסביר את התנהגות השימוש במחשב. הבסיס התיאורטי של המודל היה תורת הפעולה הנבונה (TRA) של פישביין ואיזן.

מודל קבלת הטכנולוגיה (TAM) היא תיאוריה של מערכות מידע (מערכת המורכבת מרשת כל ערוצי התקשורת המשמשים בארגון) המדגמת כיצד משתמשים מגיעים לקבל ולהשתמש בטכנולוגיה, המודל מציע שכאשר למשתמשים מוצגת מודל חדש חבילת התוכנה, מספר גורמים משפיעים על ההחלטה שלהם לגבי האופן שבו ומתי הם ישתמשו בה, במיוחד:

תועלת נתפסת (PU) – זה הוגדר על ידי פרד דייוויס כ”המידה שבה אדם מאמין ששימוש במערכת מסוימת ישפר את ביצועי העבודה שלו”.

קלות השימוש הנתפסת (PEOU) דייוויס הגדירה זאת כ”המידה שבה אדם מאמין ששימוש במערכת מסוימת יהיה נקי ממאמץ” (דיוויס, 1989).

המטרה של TAM היא “לספק הסבר של גורמי קבלת המחשב, שהוא כללי, המסוגל להסביר את התנהגות המשתמש על פני מגוון רחב של טכנולוגיות מחשוב של משתמשי קצה ואוכלוסיות משתמשים, ובו בזמן להיות חסכני ומוצדק תיאורטית. “.

לפי ה-TAM, אם משתמש תופס טכנולוגיה ספציפית כמועילה, הוא/הוא יאמינו ביחסי שימוש-ביצועים חיוביים. מכיוון שמאמץ הוא משאב סופי, סביר שמשתמש יקבל יישום כאשר הוא/הוא תופסים אותו כקל יותר לשימוש מאשר אחר. כתוצאה מכך, טכנולוגיה חינוכית עם רמה גבוהה של PU ו-PEOU צפויה יותר לגרום לתפיסות חיוביות. הקשר בין PU ל-PEOU הוא ש-PU מתווך את ההשפעה של PEOU על הגישה והשימוש המיועד. במילים אחרות, בעוד של-PU יש השפעות ישירות על הגישה והשימוש, PEOU משפיע על הגישה והשימוש בעקיפין באמצעות PU.

קבלת משתמשים מוגדרת כ”הנכונות המופגנת בתוך קבוצת משתמשים להשתמש בטכנולוגיית מידע עבור המשימות שהיא נועדה לתמוך בהן” (Dillon & Morris). למרות שהגדרה זו מתמקדת בשימושים מתוכננים ומיועדים בטכנולוגיה, מחקרים מדווחים כי תפיסות אינדיבידואליות של טכנולוגיות מידע צפויות להיות מושפעות מהמאפיינים האובייקטיביים של הטכנולוגיה, כמו גם מאינטראקציה עם משתמשים אחרים. לדוגמה, במידה שבה אדם מעריך טכנולוגיה חדשה כמועילה, סביר להניח שהוא ישתמש בה. יחד עם זאת, תפיסת המערכת שלו/ה מושפעת מהאופן שבו אנשים סביבו מעריכים את המערכת ומשתמשים בה.

מחקרים על טכנולוגיית מידע מדווחים ללא הרף כי עמדות המשתמשים הן גורמים חשובים המשפיעים על הצלחת המערכת. בעשורים האחרונים הוצעו הגדרות רבות של גישה. עם זאת, כל התיאוריות מחשיבות את היחס כיחס בין אדם לאובייקט (Woelfel, 1995).

בהקשר של טכנולוגיות מידע, נמצא גישה לחקר הגישה – מודל קבלת הטכנולוגיה (TAM). TAM מציעה למשתמשים לגבש גישה חיובית כלפי הטכנולוגיה כאשר הם תופסים את הטכנולוגיה כמועילה וקלה לשימוש (Davis, 1989).

סקירה של מחקרים אקדמיים על קבלה ושימוש ב-IS מעלה כי TAM התגלה כאחד המודלים המשפיעים ביותר בזרם המחקר הזה. TAM מייצג תרומה תיאורטית חשובה להבנת השימוש ב-IS והתנהגויות קבלת IS. עם זאת, מודל זה – עם הדגש המקורי שלו על עיצוב מאפייני המערכת – אינו מתייחס להשפעה חברתית באימוץ ובניצול של מערכות מידע חדשות.