דת – הקללה הגדולה של האנושות

דת היא קללה שנכפתה על האנושות על ידי פושעים מטורפים.

לאדם אין שימוש אמיתי בדת. זה לא כלי לשלום אלא כלי המשמש את הסוג הגרוע ביותר של פושעי נפש כדי להכניע, לנצל ולשלוט בהמוני אנשים. לאורך הדורות הדת הביאה להפרדה – לא קהילה ואהבה; מלחמה- -לא שלום; שירות כפוי – לא חירות. הדת גרמה לניכור, להפרדה ולרדיפה של מעמדות וגזעים של אנשים.

הדת מפרידה בין בני אותה משפחה, שכנים, אנשים מאותה עיירה, אנשים מעיירות, אזורים ואומות שונות.

הדת גרמה לרדיפות מהסוג האכזרי ביותר, רצח של יחידים והמוני אנשים, עינויים, נידוי אכזרי, שנאת יחידים והמונים, ובאופן כללי אומללות קיצונית. אתה שם משהו רע; הדת נמצאה אשמה בכך.

דתות, כמו כל מיני אידיאולוגיה אחרות, קשורות במזימה ובביצוע.

אלוהים שונא דת וביטויים דתיים. אלה לא קונים כלום לאלוהים; וזה לא קונה לדתיים כלום. ביטויים דתיים הם ביטויים של אנשים פחדנים בורים. זה מתבטא באמצעות פחדנות ופחד. אלוהים רוצה כנות ואומץ – לא ציות מעושה וגילוי אמיתי של האני הפנימי של האדם. אלוהים רוצה להחזיר את הקהילה, אבל שחזור הקהילה הזה חייב לבוא מנשמה ולא מאלוהים.

סוגים אחרים של דת, אך מעולם לא הוכרו ככאלה, הם הערצה לשלטון, הערצה וכפיפות לחוקים, למוסדות ולמבנה התאגידי, זיהוי גזע ומין, ואחרון חביב, אהבת הכסף. כל הקטגוריות הללו מראות נטייה פלילית באמצעות ביטויים זדוניים בשליטה המונית.

דת היא באמת אי-תקשורת בין אנשים ואלוהים. אל היקום אינו מכיר באיש מאוהב אלא כעבדים בלבד. הוא זה שכבש אותנו. הוא אולי אחראי לצורות הפיזיות ולפעולה שלנו אבל הוא לא ברא את הנשמות שלנו. הוא פשוט משתמש בנפשנו.

אפילו האל של כל הרוח האמיתית לא יכול לזהות אותנו כי אנחנו מחוץ לקשר איתו דרך האמונה בשקר לגביו. כל עוד נשמות/בני אדם ממשיכות להאמין שהם יכולים לקיים קשר עם האל האמיתי תוך שהם מחזיקים שקר לגביו בליבם האל הזה אפילו לא מכיר אותך.

היקום כולו, כל יצור וכל מערכות היחסים ביקום מבוססים על שקרים שמאמינים בהם. היקום הוא בדיה והוא מהווה חלום נפשי רוחני וירטואלי. זה כך מכיוון שכל מה שאנו יודעים, מאמינים ומקבלים כאמת מבוסס על סוגים רוחניים וגופניים מטעים של תעמולה. למען האמת שקרים לא יכולים להתקיים ולא ניתן לתגמל שקרנים. בתחום הפיזי הדבר היחיד שמביא פרס הוא תוכניות חכמות של שקרים המופעלים על אחרים.

אין אמת בתחום הפיזי. אם התחום הפיזי אינו יכול להכיל אמת זה חייב להיות בדיה. בסיפורת כל סוג של צורות נמוכות יותר של בדיות מותרות ויש לסגור את האמת בחוץ. אם האמת לא הייתה נסגרת בחכמה, היקום הבדיוני היה נעלם.

כל עוד אתה לא מסכים או מבין עובדה זו אתה נשאר אי-ישות לאלוהים. זה לא נובע מרעיונות או מעשים כלשהם של אלוהים, אלא בגלל אמונות המוחזקות בנפש ובלב האנושי שלנו שאינן נכונות.

אנו עשויים לטעון שליבנו טהור אך האינדוקטרינציות הרוחניות והפיזיות שלך הופכות אותך לעבדים נכונים לאויבי האל האמיתי ושל עצמך. האל האמיתי מכיר רק ברוחות חופשיות ובמחשבות חופשיות. מחשבות שנגרמו או השתנו על ידי דת, ממשלה, אידיאולוגיות וברוחן הופכות אותך לאויב הגרוע ביותר שלך.

המטרה שלך עלי אדמות היא להכיר בכך שאתה מפחד מהאל האמיתי כי אתה בא לפניו בידיים ובמוחות טמאות. ברגע שאתה יודע שאתה טמא מבחינה רוחנית אתה יכול לחזור בתשובה ברוח. תשובה וטבילה במובן של הבנה אנושית (לפי תקן יוחנן המטביל) היא פעולה חסרת תועלת מבחינה רוחנית. לא היצור האנושי אלא הנשמה חייבת לחזור בתשובה.

כל מה שהאל האמיתי רוצה הוא שתזהה את השקרן ברוחו (הרוח הגדולה או אל היקום המוכרים בדרך כלל הוא השקרן הרוחני הזה) ואת השקר שהוא אמר לנשמתך שהאמנת בו; וכדי, אם כן, לחזור בתשובה על אלה ולתקן. עמידה מול האל האמיתי בצורה זו לא יכולה להיות תוצאה אחרת מלבד להיות עטוף באהבתו ובאמת התמידית שלו, כי אז אתה בן אמיתי של האל האמיתי.

זה לא דורש טיפה אחת של דתיות או ביחד. זה דורש אומץ אישי טהור, ענווה רוחנית וחזרה בתשובה. ברגע שכל הדברים האלה הושלמו, אינך יכול למצוא חברים גדולים יותר מאשר באל האמיתי הזה ובאל השקר הזה; כי מאחורי הקלעים הם עובדים יחד (כמו איש ואישה) כדי ליצור בני אלוהים חדשים.

אחד הקריטריונים להיות בן אלוהים הוא שאתה מזהה שקרים ותחמק מלהאמין בשקרים. הדת חסרה לחלוטין בהשגת זאת מכיוון שהיא מאכילה אותך בשקרים ועושה לך נוח להחזיק את מערכות האמונה הכוזבת הללו בלבך.

להיראות על ידי האל האמיתי אתה צריך לעמוד לבד (אינך יכול לסמוך על אף אחד) ואי אפשר להיות מושפע מאף אחד. התערבות מכל רבע פיזי בניסיון למצוא את העצמי שלך בחזרה ברוח רק תגרום לך להיות שולל יותר.

ברגע שאתה מבין את הפשע הרוחני שלך (לא חטא או פשע פיזי) אתה יודע שיש לך רק אדון, מורה, חבר ואלוהים אוהב והוא יחבק אותך תמיד. הוא ברוח אמיתית ואינו קיים, יודע או שולט ביקום.

האל האולטימטיבי הוא אמיתי כי אף אחד לא יכול להפוך את האל הזה לשקרן. מה שהוא אומר זו אמת. אם אתה חלוק איתו במשהו אתה נבעט מהמציאות בגלל האמונה השגויה שלך. עשית את עצמך לא אמיתי כי הפכת את האל האמיתי לשקרן בלבך.

האל הכוזב שלך יכול להיות כל אל המוכר מבחינה דתית, אידיאולוגיה, סוג מסוים של ממשלה (כמו דמוקרטיה או קומוניזם), עליונות גזעית, כל דבר שאתה מחזיק בלבך כחשוב ובעל ערך רב יותר מאהבת האמת של האל האמיתי. הוא שקר כי אתה יכול לגרום לו להיות כל דבר שאתה מאמין בו. אתה יכול להכיר רק את האל האמיתי. איך אתה יכול להכיר אותו? בכך שזיהית אותו מלפני האמנת שהוא שקרן.

אז, או שאתה לגמרי לבד באומץ, או שאתה משוחרר יחד עם המנודים הפחדנים האחרים מהמציאות על ידי הבעת תחושה של ערך עצמי פיזי וחשיבות ליקום הפיזי.

ניתן לראות שכל בוגרי ההשכלה הגבוהה מנועים מלחזור בתשובה ומרוח האמת. האנשים האלה קשרו את עצמם (מבחינה מעמדית וכלכלית) יותר מדי למערכות אמונה פיזיות. הם מאמינים בטעות שהלמידה שלהם מעניקה להם תגמולים בגיהנום בזמן שהם ממשיכים להישאר אויבים של אל המציאות האמיתית. הם אוהבים פיקציה יותר מאשר אמת כי הם קשורים חזק מדי לטבע הפיזי שלהם ולסביבה הפיזית.