“ולהיות במצב הזה של יצירה זה אושר” אומר ג’יי קרישנמורטי. כנראה זו הסיבה שאמן אמיתי כל כך נלהב להיות חדשני. קומאר גנדארווה היה אמן שכזה שגאונותו היצירתית ריתקה את אוהבי המוזיקה במשך תקופה של יותר משישה עשורים. הניסויים והחידושים שלו לא רק העשירו את Raga Sangeet אבל גם החיה מחדש את Bhakti Sangeet וחקר את תחומי המוזיקה העממית.
ילד פלא:
נולדה ב-8 באפריל, 1924 בסולבהבי ליד בלגאום שבמדינת קרנטקה, שיבפוטרה סידרמאיה קומקאלי ניחנה בילדותו בכישרון יוצא דופן. בגיל 7 הוא יכול היה לשחזר את העיבודים של המאסטרים של המוזיקה הקלאסית כמו Ustad Abdul Karim Khan, Ustad Faiyaz Khan ו-Pt. Vazebua עם שלמות מדהימה. הוא זכה לכינוי החיבה כקומאר גנדהארווה (הזמר השמימי), השם שעתיד היה לזרוח עם זוהר הירח המלא בשמי המוזיקה הקלאסית ההינדוסטנית.
אם כי אלבום הבכורה של קומאר מכיל Ragas Durga(“Sakhi Mori Run Jhun“) ו-Bhairavi(“שיאם סונדאר מן מוהאן“) שוחרר כשהיה רק בן 9, ובכל זאת השנה האחת עשרה לחייו הוכיחה את עצמה כהצלחה גדולה. בשנת 1935 הופיע לראשונה בכנס כל הודו למוזיקה באלאהבאד מול קהל מובחר גדול של פונדיטים ומוזיקולוגים כולל Aftab-e-Mausiqui Ustad Faiyaz Khan וזמר הפלייבק המפורסם Kundan Lal Sehgal. התרשם מאוד סהגל הזמין אותו לקולקטה להופיע בכנס מוזיקה. בקולקטה הבחור שר תומרי “רשת אוואט פיה בין נהין” ב-raga Jhinjhoti וכמעט החזיק את הקהל בקסם בשל השלמות והשליטה המדהימים שלו. מאוחר יותר ב-1936 הופיע בהיכל ג’ינה של מומבאי והקונצרט זכה שוב להצלחה. למחרת היו ה”טיימס אוף אינדיה” ועיתונים אחרים מלאים בשבחיו והכירו בו כ”גאון עתידי”.
טיפוח של גאון:
קומאר גנדהארווה מצא את הגורו והמנטור שלו אצל פרופ’ BR Deodhar, דוין של הגוואליאור גראנה ותלמידו של פנדיט וישנו דיגמבר פאלוסקאר. בהדרכתו למד קומאר לא רק מורכבויות שונות של ח’יאל גאיאקי וז’אנרים אחרים של מוזיקה הינדוסטנית, אלא גם הפך להוגה עצמאי במוזיקה. בבית הספר למוזיקה של פרופ’ דאודהר הוא נהנה מהזכות לפגוש דויינים של גראנות שונות של המוזיקה הקלאסית כולל Ustad Bade Ghulam Ali Khan, Ustad Sinde Khan ו-Pt. Rajabhaiya Poonchhwale ומקשיב להם.
ב-24 באפריל 1947 הוא התחתן עם בחורה יפה מאוד בהנומטי קנס. Bhanumati עצמה, בוגרת תואר שני ממכללת St. Xavier ממומבאי, הייתה זמרת קלאסית ונשארה ההשראה מאחורי החידושים של קומאר. אבל היא לא ידעה שבקרוב תיאלץ לקחת את כל אחריות המשפחה על כתפיה הצעירות. רק לאחר חמישה חודשים מנישואיהם אובחן בעלה כסובל משחפת ריאות. המשפחה עברה לדוואס במדהיה פראדש לטיפול בקומאר ג’י. בהנומטי התחילה לעבוד כמנהלת בבית ספר.
נראה היה שהקריירה של קומאר גנדארווה הגיעה לסיומה. הוא נאלץ לעבור ניתוח ריאות מסובך מאוד. אבל הוא חזר לעולם המוזיקה ב-1952 עם סגנון מאוד ייחודי של גאיאקי שהיה מאוד שלו ותובנה עמוקה במוזיקה שפיתח ממחקרו על מוזיקת העם של מלווה במהלך הסתגרותו הכפויה למיטה עקב מחלה. . הוא הצטרף למוזיקה הקלאסית בחזרה לשורשיה של המוזיקה העממית והעשיר את שתיהן.
הגאון החדשני:
קומאר גנדהארווה נחשב למורד של המוזיקה הקלאסית ההינדוסטנית. אבל רוח המרד שלו נתנה לו השראה להתנסות ולחקור את תחום המוזיקה. במקום ללכת בדרך המכה הוא העדיף לגלות שבילים חדשים בתחום המוזיקה. למרות שהוא תמיד עלה על הבמה עם סט חדש של רצועות, עם זאת ההצגות שלו של רצועות ישנות היו מרעננות ומקסימות באותה מידה. כמו כן, הוא יצר ראגות חדשות רבות כולל מאלוואטי, אהימוהיני, גאורי בסנט, לנקשרי, לאגן גנדהאר, סנג’ארי, מדהווה, מדסורג’ה, סהלי טודי, צ’איטי בהופ, סוני בהטיאר, דורגה קידר ובאבמט בהיראב. בשנת 1969 הוא עשה כבוד למהטמה גנדי עם גנדי מלהר כאשר האומה חגגה את יום הולדתו המאה של האחרון.
בשנת 1961 אשתו האהובה בהאנו נפטרה. זה היה הלם גדול עבורו. מאוחר יותר הוא התחתן עם וסונדהרה שריקאנדה. היא בעצמה הייתה זמרת קלאסית ותרמה ללא אנוכיות בכל החידושים של בעלה. בשנת 1965 יצא לאור הכרך הראשון של הספר ‘אנופ ראג וילאס’ המכיל 136 יצירות ב-107 ראגות פופולריות ישנות, 17 משלו ו-12 ראגות מורכבות. קומאר הקדיש זאת לבאנומטי.
ב-1966 הוא יצא בקונצרט שלם בנושא עונת הגשמים-Geet Varsha. זה היה אירוע חסר תקדים בתחום המוזיקה הקלאסית של התקופה. הוא הציג את התוכנית הזו עם עד 18 יצירות כולל חיאלים, thumris, טאפאס ו בהאג’נס. אחר כך באו טריבני (1967), מאלה אומאג’ל’ה באל גנדהרווה (1968), ג’ט המנט (1968), תומרי טפה טרנה (1969), מלווה קי לוק ד’ונן (1970), ג’יט בסנט (1971), טמבה ג’ט ראג’אני (1973), טולסי. Ek Darshan (1973), Rituraj Mehfil (1976), Gaudmalhar Darshan (1976), Tukaram Ek Darshan (1976), Surdas Ek Darshan והורי דרשן.
הוא הציג קונצרטים מיוחדים, שכל אחד מהם הוקדש לאקספוזיציה שלו לראגה מסוימת כמו מלקאונס, באגשרי או המיר. בדרך כלל הוא הראה היבטים שונים של ראגה בודדת עם עד חמש או שישה בנדישים – מסורתיים כמו גם שלו. עבורו ראגה דינמית כמו יצור חי ויש לה גלגולים שונים בזמנים שונים.
אולי קומאר ג’י היה במיטבו כששר שירים מסור, במיוחד Nirguni Bhajans. הוא הציג בהאג’נס של קדושים גדולים כמו כביר, מירה, סורדאס, טולסידס, גוראחנאת ושיבגורו עם מיומנות שאין שני לה בהבאת משמעויותיהן ויצירת סביבה מסורה נעלה. Nirguni Bhajans אם זה היה “סונטה האי גורו גיאני“ו”Ud jayega hans akela“של כביר או”בהולה מאן ג’יין עמאר מרי קאיה“של Gorakhnath תמיד יישאר מועדף בכל הזמנים בקרב מעריציו.
קומאר גנדרווה זכה בפרסים רבים, כולל פרס Sangeet Natak Akdademi, Padma Bhushan ו-Padma Vibhushan. אולי הוא היה המוזיקאי היחיד שאנשים מתחומי אמנויות אחרים כמו סופרים, משוררים, פסלים, צלמים, ציירים ושחקנים התעניינו בו כל כך. המוזיקאי הדגול הזה מת ב-12 בינואר 1992 והותיר אחריו את אשתו, בן ובתו. בנו מוקול שיבפוטרה ובתו קלפיני קומקלי הם זמרים קלאסיים ידועים, ונכדו בוונש קומקאלי החל להופיע בקונצרטים והוא סולן קלאסי מבטיח שיכול להוביל את אור המסורת הנצחית הזו של יצירתיות וחדשנות במוזיקה.