ישוע הטיף שהשער והדרך לאבדון רחבים, סלולים היטב, מעוטרים בצורה חכמה ומסומנים היטב כדי להיות הדרך לגן עדן. הוא אמר שיש הרבה שנוסעים בו לאבדון. זוהי הדרך של התרבות המקומית, הדת והמסורות המלומדות של גברים. מסורות אלו מונחות לרוב בחוקים, כללים, תקנות ובתורות הדת ה”אלוהיות”.
עבור הקהילות הנוצריות המגוונות, וכל השאר, הדרך הזו לאבדון מסודרת היטב ומצוינת כוזבת על ידי כתבי הברית הישנה והדוקטרינות של הדתות הגדולות האחרות בעולם. כל מה שהאדם יודע על המציאות הפיזית, הרוח השמימית והמוחות של בני האדם מובילים לאבדון.
כתבי הברית הישנה והאל המאשר זאת, למשל, הם חלק מהמערכת שבוודאי מסתירה את השער והשביל הצרים וכמעט בלתי ניתנים להבחנה המובילים לגאולה אמיתית ולמציאות אמיתית.
מדוע ישוע מטיף שיש שני שערים כאשר הוא כבר מפרט את האמצעים להגיע אל השער והשביל הצרים? אם ההטפה והלימוד של ישוע היו יעילים כפי שהנוצרים אומרים, זו הסיבה בכלל לעשות את ההבחנה.
זה, כאן, נועד לנוצרים כל כך מאוהבים בברית הישנה. ישוע אמר, “תורת משה וכתבי הנביאים היו בתוקף עד לתקופת יוחנן המטביל; מאז מתבשרת הבשורה על מלכות אלוהים, וכל אחד דוחף את דרכו פנימה.” יוחנן המטביל היה המשרת האמיתי האחרון של הברית הישנה.
זה התיישן עם מותו של ג’ון. מאז החדשות הטובות של ישוע פְּנִימִי ההוראה תפסה את מקומה. יש שני שערים. הברית הישנה היא אחת מהדרכים לדרך הרחבה והמאובזרת לגיהנום. המסר הפנימי האמיתי של ישוע, זה שהוסתר באמצעות משלים ומטאפורות, הוא השביל הצר.
אני שונא לצטט את התנ”ך אבל הנה אחד שכדאי לזכור. מתי 10, פסוק 27; “מה שאני אומר לכם בחושך (בסתר) שמדברים באור, בחוץ”. ישוע דיבר בסתר כדי לכסות את השביל הצר. המשלים והמטאפורות שלו היו חלק מדבר סודי שכזה בפינות אפלות. הוא אומר שאם אתה יכול לחדור דרך חשכת הנאום שלי אתה חייב לצעוק את הגילויים האלה מהגגות. אז ישוע, באופן מסוים, דיבר עם, מה שהאינדיאנים מתייחסים אליו, לשון מפוצלת. הוא אמר לכמה אנשים דבר אחד ואחרים דברים אחרים. “גגות” של ימינו זה האינטרנט.
ישוע הפיץ מסר מעורב או כפול. בסוד הוא גילה אל אחר ממה שהטיף בפומבי. בציבור הוא היה המשיח כביכול והוא היה צריך למלא את הדרישות של אותו משיח חזוי טוב ככל האפשר; ובכל זאת להביא לאור את המסר הרוחני האמיתי שלשמו הוא בא בינינו. ישוע, לפיכך, הטיף על שערים כפולים כל הדרך מתחילת שליחותו.
אפילו ישוע עזר להסתיר את השער והשביל הצרים הזה, כי הוא שומר בדרך זו כדי שהזאבים לא יוכלו להיכנס. מה שמסתיר גם את השער האמיתי והצר הוא שכל מה שהאדם מחשיב כערך הוא כאין וכאפס בעיני האל האמיתי (ושל המאמינים האמיתיים). מה חשוב ויקר לאדם יותר מחייו הפיזיים שלו?
לאל האמיתי החיים הפיזיים והקיום הפיזי בכלל לא אומרים כלום כי אלה מבוססים על האמונה של שקר רוחני. ישוע הטיף רבות על אי-ערך החיים הפיזיים; אבל כולם, וכל נוצרי, עדיין מייחסים ערך לחיי אדם. הברית הישנה עוסקת אך ורק בחיים הפיזיים. חיים פיזיים אדוקים הם הדבר היקר ביותר בברית הישנה. ישוע ביטל את הברית הישנה.
בעיני ישוע, חיי אדם אינם נועדו להראות רחמים ועזרה לעניים וכו’. הוא אינו שולל עזרה של אחרים, אך אין בהם שום חשש לגאולה הרוחנית האמיתית של האדם. הגאולה מתקיימת בכך שאדם מחזיק את חייו שלו ללא ערך, אך עם זאת, הראה חסד עם אלה שאינם יכולים לקבל את המסר הרוחני הפנימי האמיתי. חסד מחזיק בכך שאדם יודע מה צריכים אחרים שמתענגים על החיים הפיזיים. לפיכך כלל אוניברסלי ורוחני קובע שאדם צריך תמיד להתייחס לזולת כפי שהוא רוצה שיתייחסו אליו.
לאחר שליחותו של ישוע וההדרה שלו לשליחים ולתלמידים להפיץ את הבשורה, מדוע להזכיר את הדרך הרחבה והסלולה היטב לאבדון? האם זה לא דיבור שלילי שבאמצעותו הוא התנגד למאמצים שלו להפיץ את האמת? זה לא לפי הכללים והמצוות של התעמולה והאינדוקטרינציה. תעמולה לרוב לא תזהה את הדרך והאמצעים של האופוזיציה. מערכת התעמולה והדת הרווחת ביהודה היו כתבי הברית הישנה והחברה והתרבות שנבנו סביבה.
ישוע, כאדם (להבדיל מרוחו הטהורה והאמיתית), היה לכוד בנפרד במלכודות המסורות והטאבו הדתיות והתרבותיות, מכדי שיוכל לדבר בכנות רבה מדי. שליחותו תבוטל לפני שיוכל להרחיב מספיק זמן כדי להסביר את המשמעות והאמת של המסר האמיתי שלו. יכול להיות שהוא נסקל למוות לפני שהספיק להפיץ את המסר שלו. פשוט לא הייתה לו שום דרך לחסום את המסלול הכוזב הרווח. לרשויות השלטות יש יותר מדי כוח להפיץ שקרים שהאנשים מאמינים בהם וכוח רב מדי לגנות למוות שהם מתנגדים להם ברצינות.
אני מאמין שהסיבה לכך היא שלנשמה הקשורה לאדם חייבת להיות בחירה חופשית להבחין ולקבל את המסר האמיתי של ישוע ואת המסר שנזקף על ידי הסמכות הדתית להיות זה של ישוע. המלומדים ורשויות המדע והדת מכינים ופורסים את הגישה הנפשית לרוב הנשמות הלא סקרניות.
רק הפריקים של התודעה בתוכנו, כמו אני, יכולים למצוא את האמת של המסר האמיתי של ישוע, כי הפריקים האלה הצליחו איכשהו לראות בכל הידע וההבנה הדתיים והתרבותיים כחסרי ערך מבחינה רוחנית. כל גבר ואישה חייבים לבחור בעצמם מה הם חושבים שהם גן עדן והאמת.
בעיה זו לגבי מהי האמת הרוחנית ומה השקר הרוחני יכולה להיווצר רק במקור על ידי אמירת שקר על ידי ישות אחת והאמונה בשקר זה על ידי ישויות אחרות. אם מעולם לא היינו מאמינים לשקר המקורי, לעולם לא הייתה יכולה להיות בחירה של מציאויות בכלל. מאז שהנשמות האמינו בשקר המקורי, כל הנשמות המרומות הללו יכולות לזהות כאמת הוא שקר ושפע של קבוצות אחרות של שקרים, כי גברים אוהבים שקרים (תעמולה חכמה) יותר מאשר אמת.
גם יהוה וגם מה שאנו מבינים שהוא השטן (יריבו של יהוה) הם חלק מהמערכת האוניברסלית של המציאות. לשני אלה (יהוה והשטן) אין שום קשר למה שישוע בא ללמד אותנו. הם, יחד, אוכפי התוכנית הוירטואלית שאנו מכירים כמציאות פיזית.
למעשה, שני אלה עומדים יחדיו כדי למנוע מהמסר האמיתי של ישוע למצוא אדמה פורייה מעוקרת במוח האנושי. שני אלה ממשיכים לזרוע זבל בין החיטה. הם, ביחד, יוצרים דיכוטומיה של טוב ורע במסגרת האוניברסלית שרוב האנושות תקשיב לה, ובכך מונעים בכלל להבחין בדיכוטומיה האמיתית של רוח אמיתית מול רוח כוזבת (אל אמיתי מפסוק אל שקר שקר).
מטרתו של ישוע הייתה לגרום לתלמידיו להבין שעליהם לנטוש את כל מה שהם ידעו על מציאות, דת, תרבות ומודעות פיזית. הוא אפילו אמר שתלמידיו צריכים להפוך שוב לתינוקות, כך שרק על הלוח הריק והמעוקר של הזיכרון וההבנה שנוצרו כך המסר שלו יוכל לצייר שורשים.
הנצרות מעולם לא הפכה להיות כמו תינוק קטן, אבל היא זכתה לקידום על ידי אנשים שהוכרזו מאוד על ידי המסורות הדתיות והתרבותיות של גברים שנלמדו בתחכום של המציאות הפיזית. השדה כלל לא נחרש, חרש ומעוקר. המוח האנושי מעולם לא עוקר מכל הידע וההבנה הקודמים. למעשה מלמדים ילדים להקיף את המציאות הפיזית כמציאות היחידה שקיימת.
הכנסייה הרומית-קתולית היא דוגמה נוצצת לשדה מוחות שנזרע בחוזקה עם זבל עם כמה זרעי חיטה נטועים ביניהם. הדת המוסלמית, לעומת זאת, היא שדה שמכיל רק טארה ודסים. שתי הדתות מבוססות על ספרי הברית הישנה.
לזה התכוון ישוע כשסיפר את משל העשבים השוטים בשדה. לדבריו, “אדם (ישו) זרע זרעים טובים בשדה. לילה אחד כשכולם ישנו (לא צפו וטיפלו בקפידה), זרע אויב עשבים בין הזרעים הטובים והסתלק. כשהצמחים גדלו והראשים של זרעים התחילו להיווצר ואז גם העשבים הופיעו…”
משל זה קשור ל-2 אירועים. הראשון היה כיצד אדם ואישה נבגדו על ידי הנחש כדי לנטוש את האל האמיתי והאמיתי שלהם וללכת בעקבות הרמאי לתוך ממלכה של בדיה המבוססת על השקרים שהם האמינו בהם – היקום הפיזי. האם הרוח בישוע כאל גן העדן מודה שלא הייתה ערה ושקדנית בטיפול באדם ובאישה כדי שיוכלו להיות שולל על ידי הנחש?
האירוע השני משחק את עצמו ממש לאורך ההיסטוריה לאחר מותו של ישוע להווה ולעתיד. הברית הישנה מאפילה בכל הכבוד על תורתו של ישוע, כך שתורתו של ישוע לא נעשתה ללא כל תוצאה והשפעה.
זהו מצבה של כמעט כל האנושות לאורך דרכה לאבדון – והמסלול הזה כולל מאוד את זרימות הדת הנוצריות מכיוון שכל הזרמים הדתיים הנוצריים ממשיכים לראות ביהוה (הנחש) את האל האמיתי. עם זאת, ישוע, במסר האמיתי שלו אמר שאביו מעולם לא היה ידוע על פני כדור הארץ (היקום). הצהרה זו מבטלת את יהוה כאביו האמיתי של ישוע.
ישוע גם אמר שהאב (הרוחני) של האנושות הוא מאורה ורוצח מלכתחילה – מי עוד יכול להיות הדמות הזו מלבד הנחש המתעתע והרוצח שהרג אדם ואישה בכוח לשונו הרמאית?
אדם, אשה וכל צאצאיהם עדיין באחיזתם של שקרי הרצח הללו. נשמות אנושיות קיימות ממש בהאדס, העולם התחתון הרוחני; והם נתפסים שם עד שהם מבינים את הטעות שלהם שהם מאמינים במישהו אחר מלבד האל האמיתי שלהם ואז מתחרטים על השקרים המקובלים בשדה נפשם.
ישוע סיפר את המשלים הללו משום שישוע ראה כיצד השליחים ותלמידיו שלו הגיבו לתורתו. אנשים אלה יכלו להבין את תורתו רק בכל דרך אחרת, אלא בהנחה שתורתו הכירה ביהוה כאל האמיתי ובאביו של ישוע.
ישוע, למעשה, לימד בדיוק את ההיפך. המסר המכריע שלו היה שאביו ואלוהיו צריכים להימצא בכיוון אחר לגמרי – כיוון שאמור היה להוביל את התודעה אל מעבר להיקף המנטלי והפיזי של היקום והאל שלו.
ישוע לימד שהשיטה, התרבות והאל שהביע את כתבי הקודש הללו הם הדרך לאבדון. האדם היה צריך להסתכל בכיוון אחר לגמרי כדי למצוא את השביל הצר; דרך שלא היה לה הרבה לעשות עם כתבי הברית הישנה, מלבד מה שישוע דיבר עליו ולימד במיוחד.
אם אינך יכול לראות את ישוע כרוח טהורה וכאל אמיתי, יש לך בעיה רוחנית בידך. אומרים שהרוח בישוע גבוהה מכל הרשויות הקיימות. אנו יודעים שיהוה הוא סמכות – הוא הוכיח זאת בשפע בברית הישנה. הרוח בישוע גבוהה מעבר להבנתנו מיהוה. הרוח בישוע אינה מהעולם הזה, לא חלק מהיקום הזה, והוא אינו נמצא בתחום השיפוט של יהוה – לפחות לא לאחר עלייתו.
לפיכך אנו יכולים להיות בטוחים שאל הברית הישנה אינו האל שישוע בא לכדור הארץ כדי לגלות. מדוע ישוע יגלה אל שכבר ידוע היטב? זה לא יהיה חדש תחת השמש; אולם ישוע בא לחשוף אל שלא היה ידוע ביקום משום שהאל הזה פשוט אינו חלק מהיקום הפיזי, וגם לא הבורא שלו.
כל הגאדג’טים החכמים של החיים המודרניים גם עוזרים ללכוד את חלק הארי של האנושות אל הנתיב למוות נצחי – קיום בלתי הפיך של נפש הנשמה במציאות מדומה ללא דרך חזרה ממנה.
איפשהו בתנ”ך מתנבא כי באחרית הימים הידע יגדל מאוד. הידע אכן גדל בין אם נראה מנקודת מבט מדעית או מנקודת מבט רוחנית כפי שתיארתי בספרי “האמת על המציאות- -מעבר לאלוהים ולדת”. חלק זה של הנבואה הוכח כנכון. אנו יכולים להניח שגם החלק השני של הנבואה נכון. אנו קיימים באחרית הימים. עכשיו מה?